תקציר:

מֵעוֹלָם

מֵעוֹלָם לֹא נִרְאָה לִי הָעוֹלָם

בָּהִיר וְתָכֹל.

מֵחַלּוֹנוֹת נִשְׁמְעוּ

בְּכִיּוֹת.

יָרֵחַ מֵעַל הִבִּיט סָמוּק

רוֹחֵשׁ חֲלוֹם.

רון גרא עומד ב"שַׁעַר" ומתריע על סבל כמשא חיים שלו ושל הזולת, ועל אבדן החמלה: "אֲנִי רוֹאֶה בְּעֵינֵי אֲנָשִׁים אֶת קַרְנוֹת הַצַּיִד. רוֹאֶה אֶת בְּדִידוּתָם שֶׁל הַטּוֹבִים בְּפֶתַח הַכְּנִיסָה לְמַמְלֶכֶת אֹפֶל", הוא כותב, משקיף וחוֹוה גם יחד.

השירים שלו מהדהדים את השבריריות המטלטלת את חיינו בימים קשים אלה, וכפי שכתבה על שיריו חוקרת הספרות זיוה שמיר: רון גרא אינו קובר את השברים באדמה אלא מציג אותם לראווה לעיני קוראיו. כמו הנביא עמוס הוא זועק: "שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט אוּלַי יֶחֱנַן יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף" (עמוס ט"ו, 5).

רון גרא הוא איש חינוך ומשורר פעיל שעד כה הוציא לאור 20 ספרי שירה וספר סיפורים אחד: "חיים במקשה אחת, והיה שותף לכתיבת ספר עיון: "שלושה בפרדס היצירה", יחד עם ד"ר נורית יעקבס־צדרבוים ויוסף כהן אלרן.

מרבית שירי ספרו "יראה" מ־2010 הושמעו בקול המוזיקה.